הכרעת הדין החשובה ביותר שניתנה עד כה במדינת ישראל בתחום השחיתות הציבורית-עסקית צריכה לזעזע את אמות הסיפים של רשויות המדינה. עו"ד זאב ולנר מציע לכל מי שהמדינה חשובה לו – ללמוד אותה היטב.
"המלך הוא עירום" צעק הילד בסיפור הילדים האלגורי "בגדי המלך החדשים". ואכן, השופט דוד רוזן הינו השופט הראשון והיחיד שחשף את פגעי החברה העסקית-שלטונית הישראלית והשחיתות הפושה בה בימינו.
בהכרעת הדין החשובה ביותר שניתנה עד כה במדינת ישראל בתחום השחיתות הציבורית-עסקית, השופט בפרשת הולילנד הוציא לאור לא רק את מעשיהם של הנאשמים נקודתית - אלא את "שרשרת המזון" המושחתת על כל רבדיה ואת האמת המזעזעת על חברה שמציגה עצמה כדמוקרטית, טהורה והגונה.
פסק דין זה אמור לזעזע את אמות הסיפים של כל רשויות המדינה ולגרום לכולנו לעשות "חושבים" ולשנות דפוסי חשיבה במישורים רבים.
לא מעט שחיתויות נחשפו בפני שופטים שישבו בדין במקרים אחרים, אשר נקרתה בדרכם האפשרות לחשוף את האמת. אך כמו באגדת העם הידועה, הם העדיפו לראות את "המלך לבוש". גרסת "המלך" הייתה עדיפה, למרות חוסר ההיגיון שנדף ממנה. גרסאות "לא ידעתי , לא שמעתי ולא ראיתי" גברו, משום מה, על האמת העובדתית הפשוטה: לחשבון הנאשם הגיעו, בדרך לא דרך, מאות אלפי דולרים.
בל נתבלבל, משפט הולילנד אינו רק משפטם של אהוד אולמרט, לופליאנסקי, דנקנר ואחרים, זהו משפטה של החברה הישראלית בתחום בו הון נפגש עם שלטון. אין זה סוד כמוס, שכל מי שמעוניין ברכישת נדל"ן לפיתוח או השבחה בישראל חייב "קשרים" עם השלטון המקומי. ומהם אותם קשרים אם לא שחיתות ישאל השואל?
בהכרעת הדין חשף השופט רוזן את "הקלות הבלתי נסבלת" של השוחד והשחיתות במדינה. שחיתות שאינה שונה מזו הקיימת במדינות העולם השלישי ובמזרח אירופה.
אלא שמסתבר כי דווקא במדינות המזרח אירופאיות, שהצטרפו לאמנה האירופאית, מתבצע עקב דרישת האיחוד האירופי "ניקוי אורוות" יסודי, שכמוהו לא היה. אנשי עסקים ידועים ובעלי כח, ראש ממשלה לשעבר ואפילו שופטת בית משפט עליון, מוצאים עצמם מאחורי סוגר ובריח בגין עבירות שחיתות. בפיקוח האיחוד האירופאי הוקמו במדינות אלה גופים מיוחדים לגילוי וביעור השחיתות.
בארצנו, שלא מנויה, לצערי, על שום ארגון על-מדינתי מפקח, נושא השחיתות לא מוזכר אלא על ידי קומץ עיתונאים, וגם הם נתבעים בגין ביקורתם על ידי חברות הענק.
השופט רוזן מסביר בהכרעת דינו כיצד קרה שבמדינת ישראל לא ניתן לזוז עסקית ולקדם דברים מבלי להיכנע לשחיתות, תוך שהשתמש בציטוט דבריו של עד המדינה דכנר לנאשם 1 - היזם צ'רני:
"בדרך הישרה וביושר לא ניתן יהיה להשיג את מספר המטרים שלדעתי ניתן להשיג, אלא אם נצליח להגיע לשיתוף פעולה עם נציגי ציבור שיהיו מוכנים לשתף איתנו פעולה, כנגד תשלומי שוחד בצורה כזו או אחרת...".
והשופט המשיך בתיאור מעשי השחיתות ו"פירותיהם":
"בעלי ממון שבכוחם לשכור שירותיו של 'מאכר' נהנים מערוץ 'מיוחד' לטיפול בענייניהם הפרטיים. מצב דברים השוחק אמון האזרח בשירות הציבורי ובמוסדות השלטון, מצב דברים שיש בו כדי לגרום להשחתת נורמות ההתנהגות של עובדי ציבור"..
ולבסוף העיר השופט למחוקק, והמליץ לו "לתחום את גבולות המותר והאסור" בפעילות השתדלנות, גם זו המותרת.
יש לזכור כי בהיותה מדינה קטנה, היקף העסקאות הפוטנציאלי בישראל קטן מאד. מצב מסואב זה משליך קשות על אפשרות של תחרות חופשית והוגנת ומתן הזדמנות שוויונית לכולם.
ראוי שכל מי שמצבה של המדינה חשוב לו, ילמד את פסק הדין באופן יסודי, שכן זהו פסק הדין הראשון בישראל, המפנה אצבע מאשימה לא רק כלפי נאשמים ספציפיים, אלא מנסה לתקן עקרונית את המצב הקיים, תוך ניסיון לבער את הנגע הסרטני של השחיתות הציבורית.
להכרעת הדין בעניין מדינת ישראל נ' צ'רני ואח'
*עו"ד זאב ולנר עומד בראש משרד עורכי הדיןזאב ולנר ושות', העוסק בדיני אישות ומשפט מסחרי
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין